כּל מִקְרה

 

יָכול הָיָה לִקרוֹת.

חַיָיב הָיָה לִקרוֹת.

קָרָה מוּקדָם יוֹתֵר. מְאוחָר יוֹתֵר

קָרוֹב יוֹתֵר. רָחוֹק יוֹתֵר.

קָרָה לא לךָ.

נִצַלְתָ, כִּי הָיִיתָ רִאשוֹן.

נִצַלתָ, כִּי הָיִיתָ אַחֲרוֹן.

כִּי לְבַדְךָ, כִּי אֲנָשִים.

כִּי לִשְמאל, כִּי לְיָמִין.

כִּי יָרַד גֶשֶם. כִּי נָפַל צֵל.

כִּי הָיָה יוֹם שִמְשִי.

 

מַזָל שֶהָיָה שָם יַעַר.

מַזָל שֶלֹא הָיוּ עֵצִים.

מַזָל שֶמְסִילָה, וָו, קוֹרָה, בֶּלֶם,

מִסְגֶרֶת, סִיבּוּב, מִילִימֶטֶר, שְנִיָה.

מַזָל שֶקַש צָף עַל הַמַיִם.

בִּגְלַל, מֵאַחַר שֶ, וּבְכָל זאת, אַף-עַל-פִּי-כֵן.

מֶה הָיָה לוּ יָד, רֶגֶל,

בְּצַעַד אֶחַד, כְּחוּט הַשַערָה

מִצֵרוּף הַמִקְרִים.

וּבְכֵן הִנְךָ? הַיְשֵר מִן הָרֶגַע שֶעוֹדוֹ פָּעוּר?

בָּרֶשֶת הָיָה חוֹר אֶחָד, וְאַתָה דַרְכּוֹ?

אֵינֶנִי חָדֵלָה לְהִשְתָאוֹת, לְהֵאָלֵם.

הַקְשֵב,

כַּמָה מַהֵר פּוֹעֵם בִּי לִבְּךָ

 

ויסלבה שימבורסקה