עבודת הבדיקה הגרפולוגית מתייחסת לקשר בין אלמנטים שונים ורבים שאפשר להכלילם תחת הכותרות: ארגון (ההתארגנות בשטח נתון), צורה (של האותיות ושל המורכב מהן) ותנועה (אלמנט מאד משמעותי). אופני החלוקה הם :
ארגון : העריכה (ההתארגנות בדף, במרחב), הסדירוּת (יציבות הכתב או שינויים), השולַיִם ( שולי ראש, שולי בסיס, שולי פתיחה, שולי סיום), הרווחים (רווח בין שורות, רווח בין מילים, רווח בין אותיות), כיוון השורה (יורדת, נופלת, עולה, מתפתלת, ישרה).
כשדומיננטי – הקשבה החוצה ולא פנימה.
צורה : קריאוּת הכתב (קריא, לא קריא), צורות (קמרונים, קערות, זוויות, חוטים), רוחב האותיות (צרות, רחבות), אזורי כתיבה (אזור עליון, אזור אמצעי, אזור תחתון), כיוון הכתיבה (שמאלי, ימני, מעלה, מטה), עיצוב האות (מועשר, מקושט, מפושט, חסר, מקופח), גודל הכתב (קטן, גדול). כאן גם נכנס נושא היושר והאמינות.
כשדומיננטית – חשובה התדמית החיצונית וההצגה לחברה.
תנועה : מהירות הכתיבה (כתב מהיר, איטי, מתון), לחץ (חזק, חלש, בינוני), דפוס(מתח) אחיזה (רפוי, נוקשה), זווית כתיבה (ימנית, שמאלית, ישרה, משתנה), קו (דק, עבה, משתנה), קישור והפרדה (חיבור בין אותיות, כן/לא).
כשדומיננטית – ספונטניות, ייחודיות, עצמאות.
אין זו החלוקה היחידה, ישנה חלוקה שמתייחסת למימדי הכתב: האורך (גובה האותיות), הרוחב (רוחב האותיות), העומק (הלחץ). והתייחסות להרמוניה, לעומת דיסהרמוניה. וכן התייחסות למַקרו לעומת מִיקרו.
רונית פומרנץ גרפולוגית מקצועית. מוסמכת (MA) אוניברסיטת חיפה בחקר הרגשות.
